משיח גם לא מטלפן - יאיר אהרונסון

נפתח בכמה שאלות- ראשית, מי הוא המשיח? זה מלך, זו תקופה, זה עכשיו, זה עתיד להיות? מה המשיח עתיד לעשות? ושאלה אחרונה- האם אנחנו מחכים למשיח?

שאלות מעין אלו ישבו בחלק האחורי של המחשבה אצלי ומעולם לא ממש הטרידו את מנוחתי. עד אשר יצאנו לטיול במזרח אשר במהלכו נפגשתי עם חב''דניקים אשר חיים מציאות של משיח ומדברים על המשיח באופן תדיר. דבר זה הביא אותי מעט לחקור את הנושא. במאמר אשתדל ללמוד שתי גישות- גישת חב''ד וגישת בית מדרשו של הרב קוק. שתי הגישות לפי פסקיו של הרמב''ם. ישנן עוד גישות בארון הספרים היהודים אשר קצרה היריעה מלהכיל. הדברים מבוססים על סדרת שיעורים של הרב יעקב פיינגולד.

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו. (הרמב''ם, הלכות מלכים פרק י"א, הלכה א')

ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. (שם, הלכה ד')

יש כאן שתי נקודות קריטיות ברמב"ם. הראשונה - משיח הינו בשר ודם אשר עתיד לגאול את ישראל. לעשות מעשים ממשיים לבניית בית המקדש. השנייה - על המשיח לעמוד בתנאים מחייבים. לא כל אדם יכול לצוץ ולומר שהוא המשיח. יש דרך לבחון.

ברור לנו שהמשיח קשור לתהליך הגאולה. הוא מחיש ומקדם אותה. לאחר שראינו שהמשיח הינו בשר ודם, מה זה אומר על הגאולה - האם יש לחכות למשיח בחיבוק ידיים או שמא יש לנו מה לעשות בנידון עד שהוא יגיע. ניגש לגישת חב"ד.

נביא את דבריו של הרבי השביעי לאדמו"רי חב"ד ,רבי מנחם מנדל שניאורסון- הרבי מלובביץ'. ישנו מכתב אשר כתב הרבי מלובביץ' לרב משה צבי נריה אשר ממנו ניתן ללמוד על גישת חב"ד.

הנני חוזר ומדגיש פעמים רבות שעדיין לא זכינו ל'אתחלתא דגאולה'. ע"פ פסק דברי הרמב"ם- שהגלות נמשכת עד אשר "יעמוד מלך מבית דוד וכו", ועליו לבצע תחילה את התנאים המנויים שם: לכוף כו', ללחום מלחמת ה', לנצח, לבנות בית המקדש במקומו ולקבץ גלויות, ובקיבוץ גלויות זה שע"י המשיח תתחיל הגאולה!

המקור ממשיך ומסביר את הלימוד בעיון שעושה הרבי בדברי הרמב"ם (למעוניינים, ראוי לעיין). עיקר גישתו היא שכל עוד המשיח בעצמו לא הגיע אנחנו עדיין בעומק הגלות. כיוון שרק המשיח יכול להתחיל להניע את תהליך הגאולה. בלעדיו זה לא גאולה, לא דור הגאולה ולא אתחלתא דגאולה אלא דמיונות בלבד. יש לחכות ולהתפלל למלך המשיח. כמובן שיש לקיים תורה ומצוות ולהפיץ את דבר ה' אך זה לא קשור לתהליך הגאולה.

כאן המקום להעיר כי הזרם המרכזי בחב"ד סובר שהרבי מלובביץ' הוא מלך המשיח. איך הם מתמודדים עם מותו זו סוגיה מרתקת בפני עצמה. גישה זו רואה ברבי את האדם אשר עומד בתנאים אשר מנה הרמב"ם והוא אכן עתיד לחזור ולגאלנו. אלפי חסידים ממש חיים את האמונה במלך המשיח וזה דבר מדהים לראות.

לפי גישת חב"ד מובן מדוע אין הם רואים בציונות אידיאל אלוהי כיון שזה לא חלק מתהליך הגאולה. יש לכך השלכות רבות.

ניגש כעת לגישת בית מדרשו של הרב קוק. אנו יודעים שהרב קוק סובר שאנו נמצאים ב'אתחלתא דגאולה'. הכוונה שבדורנו כבר התחיל תהליך הגאולה ושהוא מתקדם כל הזמן.

כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צ"ח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו. (אגרות הראיה ג', עמוד קנ"ה).

הרב קוק מתייחס לדברי הגמרא:

ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) 'ואתם ערי ישראל ענפכם תתנו, ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. (סנהדרין צ"ח ע"א)

מפרש רש"י במקום:

מגולה מזה. כשתתן ארץ יראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר.

כשעם ישראל חוזר פיזית לארצו ומעבד את אדמתו זה הסימן בהא הידיעה לתחילת הגאולה. 2000 שנה עמדה הארץ שוממת וב70 השנים האחרונות עברה מהפכה עצומה בתחומים רבים וביניהם גם בחקלאות.

אך כעת עולה הקושיה- כיוון שגם הרב קוק הלך לפי פסקי הרמב"ם, אם כך כיצד הוא למד שתהליך הגאולה יכול להתחיל ללא דמותו של משיח? נראה מקור נוסף ברמב"ם אשר מסביר.

פירוש הרמב"ם למשניות, מסכת סנהדרין פרק א', משנה ג':

ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו והקב"ה יעד שישובו כמו שנאמר 'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה', אחרי כן יקרא לך עיר הצדק וזה יהיה בלא ספק כשיכון הבורא יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך ולתורה ותגדל חכמתם לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה בפסוקים הרבה במקרא.

אנו לומדים ממקור זה שאף לדעת הרמב"ם ישנו מהלך ארוך שקודם להתגלות המשיח, עד הופעת הסנהדרין. מהלך זה יכול לכלול חזרה לארץ וקירבת עם ישראל לארצו ולאלוהיו. זאת אומרת שמרגע שחזרנו לאדמתנו אנו נתונים בתהליך זה ובכוחנו לקדם אותו.

השוני המהותי בין הגישות הוא האם המשיח הינו האחראי הבלעדי על תחילת תהליך הגאולה ואנו מחכים לו בחיבוק ידיים, או מאידך - האם האחריות על תהליך הגאולה הינה עלינו ואנו מצפים שיגיע המשיח וימשיך את התהליך.

יש עוד הרבה מקום להעמיק במקורות וללמוד על הנושא. הוצגו כאן עיקרי השיטות.

המחלוקת היא האם אנו מחכים לגאולה בדרך הטבע, או לגאולה בדרך נס. יש ללמוד את הנושא לעומק.

אני שמח שכתיבת מאמר זה דירבנה אותי ללמוד את הנושא החשוב הזה אשר מעסיק אותי מאוד ומהווה חלק נכבד באורח חיינו התורני. לימוד אשר פעמים רבות לא ניתן לו מספיק דגש.

נסיים בברכתו של רבי יהודה הלוי בסוף ספר הכוזרי. בפסקה האחרונה מסביר המלך לחבר מדוע עדיין לא נבנה בית המקדש ומה בידינו לעשות על מנת לזרז את תהליך הגאולה.

ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה". (מאמר חמישי, כ"ז)

האחריות ליצירת הרצון לגאולה אצלנו והגברת התודעה בנוגע לנושאים אלו בעם ישראל מונחת על כתפינו. אחריות שהיא זכות גדולה!


מתוך חוברת המאמרים ביכורי השדה ב'

  • Black YouTube Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon
לוגו אתר רוח השדה